ספר דברים דיגיטלי
ספר דברים הוא מפתח לכל שערי השמים. קריאת ספר דברים מעניקה כוח אדיר להכניע כל צרה, בעיה או דאגה ולהושיע את האדם.
הפרשה מחולקת לשבעה עליות לתורה ולאחר שמסיימים את קריאת השביעי חוזרים על חלק מתוך העלייה השביעית שנקרא מפטיר
מעלת ספר דברים מפי הגאון הצדיק הרב יאשיהו פינטו
הרב יאשיהו פינטו: חלק א
פרשות אלו שאנו קוראים ולומדים בשבועות האלו, הם פרשות של שעבוד וגאולת בני ישראל ממצרים.
וצריכים אנו לדעת, שיש קשר ישיר בין השעבוד והגאולה של בני ישראל.
דהנה זמן השעבוד בארץ מצרים היה צריך להיות ארבע מאות ושלושים שנה, ובני ישראל יצאו אחרי מאתיים ועשר שנים. וצרת השעבוד וקושי השעבוד, היה פו׳ שנים מיום שמרים נולדה לעולם. ולכן מרים נקראה בשם מרים, על שם המרירות של השעבוד והקושי והצער בארץ מצרים.
וכל השעבוד במצרים, היה לתקן את נפש אדם הראשון שחטא ואכל מעץ הדעת. אם כן, השעבוד היה במקורו צריך להיות ארבע מאות ושלושים שנים, ובסוף היה מאתיים ועשר שנים, והצער והקושי והעינוי במצרים היה פו׳ שנים, וכל שאר השנים אשר נשארו מהארבעה מאות שנים, התחלק לכל הגלויות עד ביאת המשיח.
ולכן, כאשר בני ישראל במדבר ראו מלחמות וצרות, בקשו לחזור למצרים. ונקשה, מי ירצה לחזור לעבדות, ומדוע בקשו לחזור למצרים ?
אלא טענתם הייתה, נשארו עדין שנים של שעבוד, ומדוע נסבול בחוץ. נחזור למצרים ונסיים את צרת השעבוד שנכתבה על עם ישראל.
אך יוסף הצדיק בצדקותו וחכמתו, עשה חוק בארץ מצרים בשנות הרעב. והחוק הוא כפי שמובא (בבראשית מז כ) ״ויקן יוסף את כל אדמות מצרים לפרעה, כי מכרו מצרים איש שדהו, כי חזק עליהם הרעב, ותהי הארץ לפרעה״ ועוד שם מובא בתורתינו הקדושה, ״ויאמר יוסף אל העם, הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה, הא לכם זרע, וזרעתם את האדמה, והיה בתבואות, ונתתם חמישית לפרעה, וארבעה הידות יהיה לכם לזרע השדה, ולאכליכם ולאשר בבתיכם, ולאכול לטפכם, וישם אותה יוסף לחוק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחומש.״
אם כן, יוסף הצדיק יסד חוק, שהתורה מעידה עליו שהוא חוק עד היום הזה. שכל מה שחייבים לפרעה, צריכים לתת חמישית לפרעה, וזה חוק עד היום הזה התורה אומרת.
ואם כן, פו׳ שנים של השעבוד בארץ מצרים, היא חמישית מהחוב של ארבע מאות ושלושים שנים. והשאר נשאר לארבע גלויות, שבכל גלות אנחנו משלמים ומתקנים את החוב שנשאר של שעבוד, שעם ישראל צריך להשתעבד.
וצריך לדעת, שכל עיקר השעבוד הוא תיקון על חטא אדם הראשון, מאכילת עץ הדעת. ולכן הארבע כוסות של פסח, הם ביין. כי יין היה עץ הדעת, לפי חלק מהתנאים. וככול שאנו משתדלים לתקן את עצמנו, ועומלים ומשתדלים על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, הקב״ה מוריד מעלינו את עול השעבוד.
וצריך לדעת בדעה ברורה, שיש חוב מארץ מצרים שלא השלמנו אותו בשעבוד ובעבודה קשה, משום שהגענו למט׳ שערי טומאה. ואם היינו נשארים עוד רגע במצרים, היינו נופלים לשער ה-נ׳ ולא היתה תקנה. ובעל הרחמים, חילק את החוב של השעבוד בתשלומים, לכל הדורות, אבל נתן לנו את התורה, וכל מי שמקבל עליו עול תורה, מעבירים ממנו עול דרך ארץ. ואת החוב של הגלויות אפשר לפדות בתורה ובמסירות נפש או בשעבוד.
וכל דור הקב״ה משנה את צרת השעבוד ואת סוג הגזרות. היו דורות שהשעבוד היה הגוף, עבדות קשה, עבודת פרך. היו דורות שהשעבוד היה ברדיפה אחרי התורה, שמי שלומד תורה יוצא להורג. היו דורות שהשעבוד היה בעניות קשה ולא היה לאנשים לחם לאכול. וכך כל דור, השעבוד הוא בצורה אחרת לשלם את החוב ממצרים, ועד עצם היום הזה אנחנו בגלות ומשלמים בצורה אחרת.
זה דור שלא רודפים אחרי התורה בגזרות שמד, שמי שילמד תורה יוצא להורג. וגם אין עניות, עם כל הקושי והצער שיש בהרבה בתים בעם ישראל, מעטים הם המקרים שאין אוכל לאכול.
המלחמה של השעבוד בדור הזה, היא בטשטוש אמונה בהקב״ה ובשליחיו. היצר שובר את התמימות. היצר כל יום מעלה סיפור אחר לערער את התמימות בהקב״ה.
כן יש אלפי בתי כנסיות, אלפי שיעורי תורה, אין היום מציאות של תינוק שנשבה, כי התורה נמצאת בכל קרן זוית. איפה שילך האדם, ימצא תורה. מתחת כל עץ יש תורה ומתחת כל אבן יש תורה, אבל התמימות היא השעבוד של הדור הזה.
וזו המלחמה, שהתורה והמצות וכל המעשים טובים, הצדקות, הכל צריך מעל, ומתחת להכל תמימות.
בדורות קודמים היה פחות תורה ויותר תמימות, כי הנסיון של השעבוד היה בעניות ובדברים אחרים. היום הנסיון הוא תמימות עם הקב״ה. וזו שאלה ראשונה ששואלים את האדם בשמים:
נשאת ונתתה באמונה ?!
האמונה, התמימות, היא התיקון של הדור האחרון, דור של עקבתא דמשיחא. ולכן הכח והזכות של לימוד ״ספר דברים״ כל כך גדול ועצום בדור הזה, משום שמשה רבנו שעליו הקב״ה מעיד על תמימותו, על נאמנותו, אין תמים ונאמן כמשה רבנו. וזו צוואתו וירושתו, ״ספר דברים״.
וכאשר לומדים ומחזקים ומפיצים ומגדילים את ״ספר דברים״ מתלבשים בכוחו של משה רבנו, ויונקים כח מכוחו של משה. וכך אנו מרגישים ויודעים שאחרי כל סיום של לימוד, של ״ספר דברים״, מרגישים יותר תמימות, יותר הכנעה להקב״ה.
הקב״ה מצוה אותנו ״זכרו תורת משה עבדי״, תורת משה זה ״ספר דברים״ בכל פעם שאנו מדברים או כותבים על ספר דברים, ״נפשי יצאה בדברו״. אנו מרגישים דבקות בהקב״ה, ואהבה להקב״ה, שרוצים לתת את נפשינו על קדוש ה׳ להקב״ה.
אנו חושבים בדעתינו כמה נחת רוח יש למשה רבנו. שלושה, מהשבעה רועים לא מתו – משה, דוד ויעקב. משה רבנו בבחינת יושן, ובכל פעם שלומדים ״ספר דברים״ מעוררים את כוחו בעולם.
מובא במדרש, בשעת חורבן הבית וכן בשעת גזרת המן, ירמיהו הנביא וכן אליהו, הלכו לבקש רחמים על עם ישראל ממשה רבנו, שיהיה מליץ טוב עלינו. כל יהודי שלומד ״ספר דברים״ ומחזק ״ספר דברים״ משה רבנו הוא המליץ יושר הגדול והחזק שיש והיה בעולם.
לכל צדיק יש ציון, קבר, שהולכים ומשתפכים שיהיה מליץ יושר עלינו בשמים. כל צדיק כוחו, כח אחר. יש צדיק שכוחו לעורר רחמים בזיווגים, יש צדיק שכוחו בזרע בר קיימא, יש צדיק שתפילה בקברו פותחת פרנסה. כל צדיק כוחו, כח אחר.
הרב יאשיהו פינטו: חלק ב
משה רבנו אין לנו ציון, קבר שלו. יש לנו את ״ספר דברים״ ובכל פעם שלומדים ב״ספר דברים״ נכנסים לכל השערים בשמים, ועוברים דרך הפסוקים שער שער, דלת דלת, עד ה׳ אלוקינו, עד שמגיעים להקב״ה.
ובדור יתום זה, שהשעבוד שנשארנו חייבים מארץ מצרים, הוא שעבוד של אמונה, בזה שנדבקים במשה רבנו, זוכים שכוחו של משה עומד איתנו. הוא הגואל הראשון והוא הגואל האחרון. התמימות של משה שהחדיר בעם ישראל, ״עבד נאמן קראת לו״ עומדת איתנו רגע רגע, יום יום.
נחזק ונתחזק ב״ספר דברים״. השבת היא התמצית של השבוע כולו, ואם בשבת האדם בקדושה, משפיע שפע רב לכל ימות השבוע. יש לנו ביום שבת, מעין עולם הבא, וזמן של דבקות ברועה הנאמן משה רבנו, לטהר את נפשנו מכל המרוץ של ההבל.
אנשים מאבדים את חייהם על ממון, על כבוד, על דברים שאין בהם ממש. החיים חולפים עוברים, חודש ועוד שנה ועוד עשר שנים ועוד עשרים שנה וכולנו עומדים ולא יודעים מה ילד יום. דבר אחד הוא ברור מדורי דורות, ״משה אמת ותורתו אמת״ ואנו נדבקים לקדוש, וכל הדבוק לקדוש – מתקדש.
נשתדל להסיר מעלינו את כל הבגדים הצואים, ולהתנתק מכל ההנהגות הלא בריאות, שפוגעות בנפש. מכל ההנהגות הרעות האלו לא יוצא כלום לאדם. לא ברכה, לא פרנסה, לא כלום, רק דמיון ריק שאין בו ממש. ומדמיון לא מרויחים מאומה, רק אכזבה ושברון לב.
נקיים את בקשת הקב״ה לאברהם אבינו, שהיא בקשה לכל יהודי,
״לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך״. האדם בכדי להיכנס לעולם נקי וטהור, צריך ללכת מכל ההנהגות, המנהגים של עצמו, של עירו, של משפחתו, ולדבוק בהקב״ה ולדבוק בתורה הקדושה.
ז׳ באדר מתקרב ובא. יום פטירת משה רבנו.
חג הפסח ממשש ובא, זמן הגאולה, וסיום פו׳ שנים של שיעבוד קשה. והימים האלו, הם ימים בעלי משמעות עצומה, לבני קהילת קודש ״שובה ישראל״ שמקדשים את הדרך של ״זכרו תורת משה עבדי״ הגואל, שגאל אותנו בראשונה, הוא יוביל לגאולה האחרונה, שתהיה גאולה השלמה בקרוב ממש.
באהבה מרובה ובתפילה, שכל משאלות ליבם של כל הקהל הקדוש יהיו לטובה ולברכה.
יאשיהו יוסף.
המלצות של רבנים
